שמחה גדולה הלילה

 (כדי לזרוע עוד קצת מלח על הפצעים שבכתבה, לא יאומן מאיפה אני כותב אותה! מהמלון בהנטינגטון ביץ', לוס אנג'לס!!! איפה יכול להיות מקום עדיף בעולם מלכתוב את המילים הבאות???)

בואו נתחיל עם הכותרת הראשית בדיילי ניוז של ניו יורק:

Greg Oden reportedly ‘looks unbelievable’ as he continues to attempt NBA comeback

ממש כואב לי הלב עם הודעה חדשה לכל הנבוכים והמזועזעים, ההמומים ואובדי העצות, שונאי מיאמי היט באתר: אפשר לסגור את החנות. אין יותר טעם לליגה הזאת. הנבואה של לברון ג'יימס של "לא אחת, לא שתיים. אלא 4, 5, 6" שלמעשה היתה עצם בגרון של ההיט בשנתיים האחרונות, פתאום הפכה למעשית ביותר. כאילו יצאה מגרונו של אליהו הנביא.  ההודעה של גרג אודן שהוא לוקח את הטלנט שלו, ה-2.14 מ' (למעשה 2.15 ) שלו עם ה-300 פאונדס לסאות' ביץ' היא הודעה לא נעימה, בואו נאמר, לשאר הליגה.

כשאני מכנה את כל שונאי מיאמי באתר כנבוכים ואובדי עצות אני לא מתכוון לחיי היום-יום שלהם. מצידי אולי MKB (או MBK, לא זוכר כבר) אלי לס, דדי, K-700, דקסטר – רועי העדר הראשיים – הם אנשים מצליחים, נבונים, ומאושרים. רק כשזה מגיע למיאמי היט, הדוק הקשיש מכניס להם באבי-אביהם שוב ושוב. מצליף בהם ללא רחמים. חובט, מלקה, ומייסר ללא הפסקה. ככה זה כבר שנתיים, ולמעשה הם לא ראו עדיין מאומה. הפרגול והצלפנות רק מתחילים. אני יודע שעם כל פוסט מהסוג הזה אני מאבד עוד איזה 100 גולשים מהאתר האומרים לעצמם, "מי צריך להיכנס הנה? הזקן רק מעליב ומציק. בואו נעבור לאתר אחר כמו דה-באזר שם מתפלספים צלפנים מהגיהנום על "חוסר ההגינות ב-NBA שמיאמי היט היא מחזיקת הדגל והלפיד של חוסר הטהרה, היושר, והכנות שבה".

תראו, אני לא רוצה לאבד אף גולש, אבל התענוג בהדלקת מדורת המיאמי היט שתאיר את ה-NBA ב-5-6 השנים הבאות שווה לזקן כמוני אפילו את איבוד 80% מהאתר. למה? כי אני קשיש ממורמר כמוני שמקנא בכל הצעירים שונאי ההיט על כל שנות האהבה והסביחים הטעימים שעדיין נשארו להם בחיים, ומה נשאר לי? שבע שנים? עשר שנים? אז לפחות שיהיו לי שנים אחרונות עם מיאמי היט, ושימותו כל השונאים והקנאים.

אז על מה ולמה כל ההתקפה הבלתי מרוסנת הזאת?

על מה, שאלתם? על גרג אודן. כן, גרג אודן, בחירת הדראפט מספר אחד שפט ריילי המצועצע, הבנזונה, החלקלק עם חליפות ארמני ומניקיור בצפורניים השיג למיאמי עבור…עבור…עבור מיליון דולארים. פור גאד סייק, בשביל כסף כזה אפילו עני מרוד כמוני היה יכול להביאו לגן העדן שלי.

גרג אודן בדק כל קבוצה בליגה. בדק את העיר, נשיא הקבוצה, המאמן – הוריי אריק ספואלטרה! – וכמובן השחקנים. אבל בעיקר הוא רוצה אליפות, ולכן הוא בחר במיאמי. במי שיבחר? בקבוצה ששמה מתחיל באות "ל"? אני נותן הרבה מהקרדיט לפט ריילי שבשנים האחרונות הוא משיג את כל מה שהוא רוצה. הוא בחר במיאמי למרות שאחרות הציעו לו יותר כסף. בכמה מקרים הרבה יותר כסף. מיאמי משלמת לו מיליון העונה שזה המינימום של הליגה, ו-1.1 מיליון בעונה הבאה. הלוואי ומשחקו יצדיק 20 מיליון ב-2015. אם הוא נשאר בריא, ה-20 מיליון יגיעו. אני יודע שבן ה-25 הזה שיחק רק 82 משחקי NBA והאחרון שבהם ב-5 לדצמבר, 2009. אני יודע שהיו לו 4 ניתוחי ברך, 3 מהם "מייג'ורס". אני גם יודע שהוא לחם בתקופה הזאת באלכוהוליזם. אבל כל זאת היה בעין, בית, ו-ריש. "עבר". שמעתם על מילה כזאת, כמו "בעבר היו ממוטות בעולם", או "בעבר היתה קבוצת כדורסל נהדרת שקראו לה 'לייקרס'"?

ריילי חושב על ההווה והעתיד. יש לו שחקן שב-82 המשחקים קלע ב-36 דקות משחק 15.3 נק', קטף 11.9 ריב', וחסם 2.5 זריקות. עם סטטיסטיקה כזאת במיאמי, 5 אליפויות זה מינימום. למה? כי עם אודן בריא, לברון נשאר בקבוצה גם עוד עשר שנים, וכשדוויין ווייד יפרוש, נביא את מי שנירצה כי מי לא ירצה את השמש של מיאמי, הלטיניות בביקיני, סאות' ביץ', וקבוצה בה לברון הוא הכל, וגרג אודן הוא הסנטר הדומיננטי ביותר בליגה?

מיאמי לא התחננו בפניו כפי שעשו המבריקס, הספארס (הפלח הבטיח לו אלף כבשים וחמש מאות עיזים!), ההאוקס, והקינגס. פט ריילי אמר לו דוגרי שהוא לא מוכן לתת לו את ה-mini-midlevel exception שלהם שהיה מכניס לו 3.2 מיליון כבר בעונה הראשונה. פט ריילי אמר לו: "אם הברכיים שלך מחזיקות מעמד, אני רוצה אותך יותר מכל שחקן אחר ב-NBA וזה כולל קווין דוראנט. אבל זה עדיין חייב הוכחה. אז תהייה סבלני שתי עונות ואז הכסף הגדול יגיע". אודן בחר בהצעה של מיאמי. למה? כי הוא מאמין בברכיו. בכל האימונים באינדינאפוליס הוא נראה מצויין וללא כל סימני פציעות קודמות: הוא היה LEAN בגופו. למעשה נראה מהיר מאי-פעם. השתמש בשתי רגליו כפיבוט (ציר) לסיבובים. אם כף רגלך תקועה בפארקט ואתה מסוגל להסתובב, הכל בסדר אתך.

למי שמבין בשפת גוף, החיוך אומר הכל!

דחואן בלייר הוכיח זאת לפלח בסאן אנטוניו שוב ושוב אך הפלח העיקש לא בטח בו ולא נתן לו צ'אנס. אתם רק חכו וראו איזה כוכב הוא יהיה בדאלאס, כשהפלח אוכל שוב את כל חבילת התבן.

אז מה הסיפור עם פט ריילי המסוגל תמיד להשיג יותר עבור פחות? ריי אלן הסכים להישאר עבור 3.3 מיליון – משכורת בוטנים עבורו – וכריס אנדרסון חתם על המינימום לוותיקים שהוא 1.7. הוא יכול היה להכפיל את משכורתו במיני-מידלבל. למה? כי הם רוצים שוב ליהנות מהתענוג של אליפות נוספת. הם רוצים עוד טבעת. הם רוצים עוד שמפניה בחדר ההלבשה, בשעה שאינדיאנה או שיקגו או הנטס שותים סודה, ובגמר – לך תדע, אין אף קבוצה מערבית עם חצי סכוי – המערבית תשתה שמן קיק.

GUESS WHAT? גרג אודן רוצה אף הוא טבעת ולכן חתם עם מיאמי היט.

:הנה מה שגרג אמר ל-GRANTLAND.COM"

"Obviously, the chance to play with the best player in the world and compete for a championship was a big selling point,” Oden told Grantland.com after the decision. “But more than that, what I really liked was how they thought I could really add something to their team. They’ve won back-to-back championships without me, so for them to pursue me as hard as they did meant a lot, especially given all that I’ve gone through.”

מה היתרון הגדול של מיאמי? למעשה שלושה יתרונות:

1. יש להם סבלנות. הם יכולים לחכות איתו עד שירגישו שהוא מוכן לשחק.

2. הם יכולים לתת לו רק דקות מעטות פה ושם, ולהשתמש בו כ-SPOT PLAYER.

3. הם יכולים לנצח אליפות שלישית גם בלעדיו.

אלה שלושה יתרונות מגן העדן!